החלטה בתיק ע"מ 1458/10

ביום 8/3/10, נעצר העורר בצומת זיף כשהוא נוהג ברכב מסוג G.M.C ובו 17 נוסעים היושבים בחלקו האחורי של הרכב, שהיה ללא מושבים. חיש מהר התברר כי העורר נהג ברכב זה על אף שמדובר ברכב גנוב וכשאין לו רישיון נהיגה, רישיון רכב בתוקף, תעודת ביטוח ואף לא היתר לנהוג ברכב הנושא לוחיות זיהוי ישראליות.

על רקע זה הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגת רכב ישראלי שאינו רשום באזור, נהיגה ללא רישיון נהיגה, ללא רישיון רכב תקף, ללא ביטוח ואף החזקת רכוש החשוד כגנוב.

בקשת התביעה למעצר עד תום ההליכים התקבלה על ידי בית משפט קמא, אשר התרשם מעברו הפלילי המכביד של העורר, לחובתו שלוש הרשעות קודמות בעבירות זהות ואף מאסר מותנה בר הפעלה  בגין נהיגת רכב ישראלי. לטעמו של ביהמ"ש, על רקע מעשיו הנוכחיים נראה כי בהרשעות קודמות אלה לא היה כדי להרתיע את העורר ומכאן החשש שיחזור לסורו.

 בא כוח העורר סבור כי  בנסיבות תיק זה ראוי היה להורות על שחרור, מכאן הערר אותו הניח בפניי.

הסנגור טוען כי העבירות כולן מצויות בתחום עבירות התנועה, אשר לאור מקום ביצוען בכביש צדדי, אין בהן כדי לסכן את נוסעים. הסנגור הוסיף וציין כי העורר הסיע בני משפחה של חברו לקטיף צמחים באזור שאינו מרוחק ממקום מגוריו וברכב השייך לחברו. עוד טען הסנגור כי ניתן היה להסתפק בחלופת מעצר, ובעניין זה הציע כי העורר ישהה במעצר בית מלא ויפקיד ערובה כספית.

התוב"ץ התנגד נמרצות לערר. לטעמו, מעשיו של העורר מלמדים על מסוכנותו הרבה לנוסעים בכבישים. לטענת התובע, העורר סיכן לא רק את הנוסעים עימו ברכב אלא את כלל הנוהגים כשישב מאחורי ההגה מבלי שיש לו הכשרה מתאימה לכך ומבלי שבדק את תקינות הרכב.

עם תום העיון בטיעוני הצדדים הגעתי למסקנה שעל אף קיומה של עילת מעצר מסוימת כפי שציין בימ"ש קמא, במקרה דנן ניתן להסתפק בחלופה.

אומנם העורר הורשע פעמיים בעבירות של "נהיגה פוחזת" ובכניסה לישראל ללא היתר (תיק (באר שבע) 4815/06 ותיק (ירושלים) 6630/08) ואף בעבירה של נהיגת רכב שאינו רשום באזור (אם כי יש לציין שעבירה זו בוצעה בשנת 06', ראה תיק (יהודה) 1619/06). אולם נדמה לי כי את עיקר החומרה במעשיו יש למקד בסיכון עליו הצביע התובע, היינו הסיכון אותו הציב העורר לנוסעים עמו ברכב ובכביש באופן כללי. סיכון זה ניתן לאיין תוך הסתפקות בחלופת מעצר אשר תמנע מהעורר לשוב ולנהוג עד לסיום ההליך המשפטי נגדו. בעניין זה הסתבר מדברי אבי העורר כי ראש המאהל בו הוא מתגורר מוכן לערוב שהעורר לא ייצא מתחומי המאהל ואף כי בני המשפחה מוכנים להפקיד ערבות כספית נכבדה.

זאת ועוד, לנוכח החקירה השטחית שבוצעה על ידי משטרת ישראל אין לנו אלא לקבל את גרסת העורר לפיה נסע נסיעה חד פעמית למרחק קצר על פי בקשת חברו להסיע את בני משפחתו ברכב השייך לחבר בכדי שאלה יאספו "שורשים" ואוכל לכבשים. תמוה עד מאוד מדוע גרסה זו וכן חשדות נוספים הקשורים להיות הרכב רכוש גנוב, לא נבחנו כלל באמצעים פשוטים כגון חקירת הנוסעים ברכב או חוות דעת מומחה בנוגע לעובדה כי אכן הרכב גנוב. כמו כן, לא נאספו כל ראיות בדבר ידיעת העורר כי הרכב בו נהג גנוב או אינו מבוטח. אף לא נעשה כל ניסיון לבדוק את הטענה שהרכב שייך לאדם אחר אותו יש לכאורה להאשים וביתר שאת בעבירות של החזקת רכוש גנוב. לבסוף, לא מצאתי כל התייחסות חקירתית לחשדות שהועלו כי למעשה המדובר בניסיון של העורר לסייע לאנשים שונים לצאת מהאזור ללא היתר. גם בעניין זה נראה כי אצה להם הדרך לחוקרים לסיים את החקירה וחשד זה נותר חשד בעלמא בלבד.

שאלת עברו של העורר אומנם רלוונטית אולם, לטעמי, אין בפנינו עבריין מועד שכן כלל לא ברור לי מה מהותה של אותה נהיגה פוחזת בה הורשע. העבירה של נהיגת רכב שאינו רשום באזור מהווה הרשעה יחידה בפני בימ"ש צבאי, וגם בעניינה נראה כי די בחלופת מעצר. הוא הדין באשר לצורך להבטיח את התייצבותו של העורר. הנני סבור כי ניתן יהיה לעשות כן באמצעות הפקדה משמעותית.

בנסיבות אלה, ומשלפנינו מקרה שאינו מהחמורים, בו הסיע העורר הסעה חד פעמית בני משפחה למטרות תמימות, הגעתי כאמור למסקנה כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר.

ערר הסנגוריה מתקבל, על כן, באופן עקרוני, כאשר התיק מוחזר לערכאה ראשונה על מנת לאפשר לסנגור להביא בפני ביהמ"ש את ראש המועצה מר עודה נאצר נג'אדה. במידה וביהמ"ש יתרשם כי אדם זה הינו אכן בעל התפקיד האמור במקום מגוריו ומוכן לערוב לכך שהעורר לא יפר את תנאי השחרור אותם אפרט להלן ישוחרר העורר.

לתנאי האמור יתווספו התנאים הבאים:

א.      מעצר בית במאהל בו מתגורר העורר ליד הכפר יאטה.

ב.      הפקדת 10,000 ש"ח.

ג.        חתימת ערבות של ראש המועצה מר' עודה נאצר נאג'דה על סך 20,000 ש"ח.

ד.      איסור מוחלט לנהוג בכל רכב שהוא.

ה.      התייצבות לכלל הדיונים שיקבעו בעניינו. לעניין זה יראה זימון שיועבר לבא כוח העורר כזימון כדין.

לא ימלא העורר אחר תנאים אלה, ייעצר עד לתום ההלכים המשפטיים נגדו.